פרופסור זיו רייך - שוק ההון בישראל

מושגים

  • שוק ההון הוא מפגש בין גופים חוסכים לבין צרכנים של הון.
  • בשוק הון יעיל יש הרבה מידע ויש להקצות את החיסכון במשק להשקעות היצרניות הטובות ביותר. יש פיקוח קפדני בשוק ההון על פעילות ני"ע מאחר ובתור משקיעים לא בודקים את החברה על בוריה בטרם קונים את נייר הערך שלה.
  • שוק ראשוני- שוק של הנפקות חדשות, חברה חדשה שנכנסת לבורסה ומנפיקה מניות לגיוס הון. מפוקח ע"י תשקיף.
  • שוק משני- מסחר בני"ע לאחר הנפקתם. מפוקח על ידי הגשת דוחות כספיים.
  • שוק הכסף- מסחר בני"ע שאורך חייהם עד שנה.
  • שוק ההון- מסחר בני"ע שאורך חייהם מעל שנה כמו אג"ח ומניות.

בעיות עיקריות בשוק ההון בישראל-

  1. ישנה מעורבות גבוהה של הממשלה (למרות שזו הולכת ופוחתת). המעורבות הממשלתית הופכת את השוק לשוק לא משוכלל.
  2. הסחירות נמוכה, החזקות גדולות של בעלי עניין שחלק זה לא נסחר כלל.
  3. קרנות הפנסיה - הרפורמה בקרנות הפנסיה שלחה את הקרנות להשקיע בשוק ההון.
  4. ריכוזיות במערכת התיווך הפיננסי - ועדת בכר.
  5. מגוון מצומצם של מכשירים פיננסיים – יש בעיה לעשות פעולות שונות כמו מכירת "שורט".
  6. מיעוט חברות גדולות [כמו חברת "טבע"] הנסחרות בבורסה.

הרפורמה הנדרשת לשוק ההון

  1. הפחתת מעורבות ממשלתית.
  2. הגברת התחרות הפנימית בין הגופים הפיננסים.
  3. הגברת תחרות עם שוקי הון חיצוניים.
  • צעדים הכרחיים:
  1. צמצום הגרעון התקציבי של הממשלה- הממשלה מגייסת כספים בשוק ממשקיעים מוסדיים (אג"ח ייעודי לקרנות הפנסיה למשל) ומהציבור.
  2. פתיחת השווקים הפיננסיים- הגברת התחרות, צמצום הוראות מנהליות, צמצום תפקידי הממשלה כמתווך פיננסי ופחות הגבלות על דרכי גיוס הון.
  3. ליברליזציה בשוק ההון- כיום אין מגבלות בשוק המט"ח.
  4. צמצום החובה של משקיעים מוסדיים להשקיע בני"ע ממשלתיים
  5. הפחתת הריכוזיות במערכת הבנקאית
  6. הגדלת סוגי כלים פיננסיים.

רשויות הפיקוח על שוק ההון - פרופסור זיו רייך

הרשות לניירות ערך
  1. הרשות לני"ע - שמירה על ענייניו של הציבור שמשקיע בני"ע, לשם:
  • חובת פרסום תשקיף אמין על מנת להציע לציבור ניירות ערך.
  • מעקב שוטף אחר דיווח החברות הנסחרות, קביעת כללי הדיווח.
  • פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה, אישור הנחיות ותקנון הבורסה. לרשות יש נציג בוועדות הבורסה.
  • חקירות אם מתעוררות חשדות לביצוע עבירות על חוק ני"ע. עד דו"ח ברנע הכול התנהל בע"פ ולא היו כללים מסודרים בעניין. 
הבורסה לניירות ערך
    • מבנה הדירקטוריון- 7 נציגי חברי הבורסה, 8- נציגים בלתי תלויים, 1- יו"ר הדירקטוריון.
    • הבורסה הוקמה ברישיון מאת שר האוצר.
    • תקנון הבורסה כולל הוראות לניהול תקין והוגן של הבורסה (ס' 46).
    • הרשות לני"ע מפקחת על הבורסה ועל ניהולה התקין.
    • "הנחיות זמניות"- מאושרות ע"י הדירקטוריון והרשות. אם תוך שבועיים אין תגובה, ההנחיות מאושרות אוטומטית. הבורסה מנפיקה בעזרת הנחיות אלה מכשירים חדשים אשר מאושרים בתקנון.  הרשות, שיושבת בדירקטוריון, יכולה להתנגד לפעולה של הבורסה.
    • חברי הבורסה-  25 חברים:
  • 11 בנקים (2 זרים- UBS ודויטשה בנק)
  • 14 שאינם בנקים (בתי השקעות)
בנק ישראל
  • פיקוח על הבנקים.
  • קביעת הריבית במשק (מדיניות מוניטארית).
  • ויסות היקף האשראי- הבנק המרכזי יכול להגדיל את תחום ההלוואות שהבנקים המסחריים נותנים ללקוחות שלהם.(על ידי שינוי יחס ההון המזערי שהבנק צריך לשמור).
פרופסור זיו רייך - שוק ההון
בסיס החומר שהועבר בשלב זה 55%
פרופסור זיו רייך - בלוג

בבלוג מתפרסמים דוגמאות והגדרות של מוצרים פיננסים הנסחרים בשוק ההון בישראל

פרופסור זיו רייך - אופציות וחוזים עתידיים

  • קיימים 2 סוגים:  והם כתב אופציה כמו כן  כתב אופציה רגילה 
  • אופציה רגילה- הינה כזאת המאפשרת זכות של  קנייה או מכירה בדגש כי היא לא מתקיימת בפעול ישירות עם החברה החברה והיא נעשית אך ורק  עם הסוחרים . אותה האופציה נרשמת ומונפקת על ידי הבורסה או על ידי גוף מפוקח אחר.
  • כתב אופציה-  החברה היא זו שמפיקה אותו ובמידה ויש תוספת מימוש אז הסכום מצטרף לכספי החברה וכמו כן מתבצעת הנפקה נוספת של מנייה.
  • מחיר האופציה בנוי מ 5 חלקים מצטברים:
  • שער המניה.
  • פרק הזמן לפקיעת האופציה
  • הסכום הנוסף המתווסף למימוש
  • שכיחות תזוזות המנייה המניה
  • שער הריבית
  • מחיר מימוש- כזה המחושב כתוספת לכל מניה אחת על מנת לקבל את אותה מניה.
  • אופציית רכש בשמה המקצועי הינו אופציית CALL.
  • אופציית מכר בשמה המקצועי אופציית PUT. 
  • חוזה בין שני צדדים:
  • כותב האופציה הינו המוכר.
  • קונה האופציה נחמן הרוכש.
  • כאשר המוכר כותב האופציה נותן את הזכות לרוכש לקנות את האופציה במחיר כזה אשר נקבע מראש.
  •  אופציות קיימות בייחס לניירות ערך שונים כגון:
  • למניות
  • מדדים
  • מט"ח
  • שוק הסחורות (שעורה, חיטה , ברזל, זהב)

פרופסור זיו רייך - המלצות אנליסטים

סוגי המלצות אנליסטים

  1. ההמלצה הגבוהה האפשרית הינה "קניה חזקה" (Strong Buy) - כאשר נותנים המלצה זו  הרי שיש הבנה כי המניה נמצאת בדיסקאונט משמעותי.

דיסקאונט: מוגדר  כיחס בין מחיר השוק של נייר ערך למחיר        היעד שלו ( כלומר השווי המוערך החשבונאי).

האנליסט מחשב כי  שהמניה עשויה להעניק למשקיעים תשואה גבוהה מאוד בעתיד - ביצועים עודפים משמעותית ביחס לשוק.

  1. ההמלצה השניהה ברף ההמלצות הינה  "קניה" (Buy)-  וזאת כאשר  האנליסט חישב כי שווי השוק של המניה הינו כזה הנמוך מהשווי הכלכלי שאליו הגיע, כלומר, המניה נסחרת בדיסקאונט וברור לאנליסט כי המניה בעתיד תעניק ביצועים עודפים ביחס לשוק - האנליסט לכן  ימליץ לרכוש אותה.
  2. המלצה טובה אך חלשה יותר הינה  המלצת "החזק" ((Hold- להחזיק את המניה ולא למכור.
  3. ההמלצה שהיא לא טובה למשקיע הינה  "מכירה" (Sell)-המלצות אלה אינו שכיחות.

   במידה והאנליסט חישב ומצא כי  שווי השוק של המניה גבוה מהשווי הכלכלי שלה (כלומר, המניה נסחרת בפרמייה) –  המלצתו תהיה מכירה.

  1. תשואת יתר - המניה תעניק  תשואה עודפת על השוק בו היא נסחרת.
  2. תשואת שוק - בזמן הקרוב הנראה לעיין המניה תעניק תשואה הדומה לתשואת השוק.

 

פרופסור זיו רייך - רגולציה בשוק ההון

שוק ההון בישראל מפוקח על ידי מספר רשויות: בנק ישראל, הפיקוח על הבנקים, אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון, רשות ניירות ערך והממונה על הגבלים עסקיים.

שוק ההון ממלא תפקיד מרכזי בכלכלה המודרנית ומשפיע בצורה משמעותית על יכולתם של משקים לממש את פוטנציאל הצמיחה הכלכלית שלהם. לפעילותם התקינה, השפעה רבה על תפקוד כל ענפי המשק, כמו גם על חיי הפרט.

אחד האמצעים המרכזיים בקידום שווקים פיננסיים, הוא קיום של הסדרה ופיקוח יעילים ואפקטיביים עליהם ועל מתווכים פיננסיים הפועלים בהם, שמטרתם העיקרית - שמירה על ענייני ציבור המבוטחים והחוסכים.

הסדרה ופיקוח יעילים על שווקים פיננסיים נועדו לתקן כשלים בהם, לתרום לפיתוחם וקידומם ולאפשר להם למלא את ייעודם.

שוק ההון הינו שוק בו מוכרים ניירות ערך. שוק זה מתחלק לשוק המניות ושוק איגרות חוב. דרך שוק המניות ושוק איגרות החוב הממשלה והחברות מצליחות לגייס הון מהציבור (נכנסים וכסף רב).אחת המטרות המרכזיות של שוק ההון הינה לשמש כמתווך בין מי שיש לו עודף כסף למי שצריך כסף.

שוק ההון מתנהל במקום שנקרא "בורסה לניירות ערך" לכל מדינה בורסה האחראית על ניהול מסחר ההון הפנים ארצי והחוץ ארצי של המדינה.

לצורך קיום יעיל של השוק הוא כולל בנקים וחברות השקעות הקשורים ביניהם במערכות תקשורת והם היחידים שיכולים לסחור ולבצע עסקאות.

מלבד זאת שוק ההון מאפשר ליזמים ובעלי רעיונות לפתח ממוצרים ולהקים מפעלים מה שמניע את המערכת הכלכלית בחברה. שוק ההון פועל באופן מקיף ורחב העולה על פעילותה של הבורסה, עם זאת, הבורסה לניירות ערך תופסת מקום מרכזי בשוק ההון. 

מהם השווקים הפיננסים?

קיימים שלושה סוגים של עסקים הפועלים במסגרת השווקים הפיננסיים: בנקאות, ביטוח וניירות ערך. (כאשר בפועל קיימים סוגים נוספים של עסקים רלוונטיים כגון ניהול קרנות, מתן ייעוץ פיננסי, ייעוץ השקעות, אשראי חוץ בנקאי ועוד).

מטרתו וקיומו של שוק ההון

שוק ההון זהו מקום שניתן להגדיר כ-''מקום מפגש'' בין משקיעים לבין חברות המעוניינות לגייס כספים באמצעות הנפקת ניירות ערך.

בלי שוק ההון לא היו יכולים היזמים לנצל את ההזדמנויות העסקיות ו לפתח שירותים ו מוצרים חדשים , בגלל חוסר של הון דרוש להקמת מפעלים ו פרסום וכו'.

בעלי הון שלא יכולים או לא רוצים להיות יזמים בעצמם , לא יוכלו לנצל באפקטיביות את הונם.

גישור יעיל בין בעל הון ויזם הוא מכשיר פיננסי מאפשר לחברות וותיקות ו חדשות לייצר ערך כלכלי ורווחה כלכלית .

גופים עסקיים כמו גם פרטיים, ציבוריים וממשלות, משתתפים באופן מוגבר בפעילות בשוק ההון:

החברה העסקית משתמשת בשוק ההון לצורך ניהול שוטף של כספי החברה, ביצוע עסקות מטבע, מקור לגיוס הון לטווח קצר ולטווח ארוך ולהשקעה קצרת טווח של עודפי כספים שהצטברו בחברה באופן זמני. שוק ההון הוא גם המקום שבו נקבע שווי החברה.

הפרט, עושה שימוש בשוק ההון לצורך מקום בו ניתן לנהל חשבון מזומנים (עו"ש) לצורך ביצוע עסקאות שוטפות, לחסוך בתוכניות חיסכון שונות,  ולהשקיע בניירות ערך. במטרה לקבלת רווח תוך מודעות לאפשרות הפסד.

כמו כן, הממשלה משתמשת בשוק ההון לצורך גיוס כספים ואיזון תקציב המשק במדינה.

 

דרך פעולתו של שוק ההון

מטרתו של שוק ההון הוא ניצול החסכונות הנוכחיים במשק לטובת השקעות חדשות, פיתוח ובכך להגיע לצמיחה כלכלית והזדמנויות חדשות למטרת רווח והגדלת ההון. תהליך זה נקרא היווי הון והוא תנאי לצמיחה כלכלית.

בטווח הארוך, השוק הפיננסי עושה זאת על ידי החלפת מקורות כספיים בניירות ערך:

כמעט וכל אחד מאתנו הוא "פעיל בשוק ההון " בצורה כזאת או אחרת : בעל קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות, חסכון וכו'. אנו מפקידים את כספנו לקופות אלו (המשקיעים עבורנו) והם בכך מנפיקים ניירות ערך תמורת הכספים שאנו מפקידים. בשיטה זו אנו החוסכים נזכה לתשואות ולהגדלת ההון האישי. 

או לווים ובעלי משכנתאות שהם משלמים ריבית ( תשואות למלווים) .

 

תנאים לקיום שוק ההון

  • ניירות ערך במגוון רחב ובכמויות גדולות
  • צרכנים ומשקיעים – גופים המנפיקים ניירות ערך
  • חוסכים
  • מטווחים פיננסיים הקושרים בין החוסכים לצרכנים
  • מקום מפגש בין יחידות החיסכון ליחידות ההשקעה(בורסה)
  • ציבור קונה ומוכר
  • תקינות ובקרה (רגולציה ופיקוח)

מהי חשיבותה של הרגולציה והפיקוח של שוק ההון?

לפעילותו התקינה של שוק הכספים וההון חשיבות מכרעת לקיום חיי כלכלה ומסחר תקינים. שוק הכספים

וההון, המורכב מתחומי הבנקאות, הביטוח והמסחר בניירות ערך,  יש שתי סוגים של אנשים , מי שלווים וצורכים אשראי שמוכנים להחליף את הצריכה העתידית שלהם בצריכה היום , סוג שני בעלי הפיקדונות ונכסים פיננסים שמעדיפים להחליף צריכה היום בצריכה עתידית ו בכך נהיה התפתחות כלכלית תוך החלפה הון (משקיעים מפקידים כסף מקבלים עליוו תשואה ו לווים משלמים ריבית .

המתווכים הפיננסים הבנקים, חברות הביטוח, הבורסה והחברות הנסחרות בה מאפשרים את חילופי

הכספים בשוק הכספים וההון.

לאור מאפייני המתווכים הפיננסיים המציבים אותם במרכז הפעילות הכלכלית, מדובר בגופים שהינם רגישים יותר למצב של חדלות פירעון. להתמוטטות של מתווכים פיננסיים שכן במקרים רבים התמוטטות של גופים פיננסים עלולה להיות השפעה מערכתית על המשק,

נפילה של גוף יחיד עלולה להשפיע על גופים אחרים גם כן,  ובכך להביא לנפילת גופים נוספים ולפגיעה באמון הציבור בשווקים הפיננסים ,כפי שקרה למשל, במשבר הפיננסי האחרון בשנת 2008 .

על מנת לשמר את אמינות המערכת הפיננסית ואת יציבותה, הוקמו  גופי פיקוח שונים שנועדו לפקח על פעולות המתווכים הפיננסים ולקבוע כללים ו רגולציות כדי לשמור על יציבותם. רשויות הפיקוח אמונות על מטרה זו על ידי הגבלת היקף הסיכונים, שכלול שוק הכספים וההון, הגנת הצרכן ושמירה על התחרות בשוק.

 

מהן פונקציות הפיקוח המרכזיות?

1 .פיקוח "יציבותי-מערכתי

נועד למנוע חדלות פירעון של גופים פיננסים בעלי משמעות מערכתית .

תפקידו של הרגולטור לפקח על "יציבותם הפיננסית" של הגופים הנתונים לפיקוחו, ועל ידי כך לשמור על יציבות המערכת. פיקוח זה נעשה  באמצעות קביעת כללים מחייבים בדבר "הלימות" ואיזון בין אחוז הכספים המנוצלים על-ידי הבנקים הפרטניים ויתרת הרזרבות בקופתם. וגם באמצעות קביעת שיעורים שונים לזכאות למשכנתא או לחשיפה ללווה גדול, המהווים גורמים מייצבים לכלל המערכת ו לא לטובת בנק ספציפי .

2 .פיקוח למטרת הגנת הצרכן

הגופים הפיננסים, הם ספקי שירות ללקוחות ויש חשש שיפעלו לטובת עצמם , ומשום שהמוצרים הפיננסיים הם מורכבים להבנה ו לא כל לקוח מבין ולכן צריך לפקח על פעילותם במישור הצרכני. 

פיקוח צרכני על פעילותם של הגופים הפיננסיים עשוי אף לשרת את הפיקוח המערכתי-יציבותי ולשמור על יציבות הגוף הפיננסי ו גם על זכויות הלקוח .

3 .קביעת המדיניות המוניטרית ופיקוח ברמת המאקרו על שערי המטבע

עצם העובדה שלגופים הפיננסיים הגדולים השפעה מאוד גדולה על כל המשק כולו וישנה יכולת משמעותית להביא לשינויים ולתנודות ובעלות עוצמה רבה.

אי לכך, מתפקידו של המפקח לשמור על יציבות השוק, מעבר ליציבותם של הגופים הפיננסים שלעצמם וזאת באמצעות קביעת מדיניות מוניטרית ראויה.

כך, למשל, ליכולתו של הרגולטור לפקח על היציבות האינפלציונית, על יציבות המחירים או על הריבית במשק, "דרך" הגופים הפיננסיים.

 

רשויות הפיקוח הפועלות בשוק בישראל הינן:

  • המפקח על הבנקים
  • הרשות לניירות ערך
  • אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון
  • הרשות להגבלים עסקיים

 המפקח על הבנקים

בראש הבנקים עומד מפקח אשר ממונה על ידי נגיד בנק ישראל לתקופה אשר איננה קבועה. המפקח נחשב לרשות עצמאית בשל העובדה כי הפיקוח ממומן על ידי כספי בנק ישראל. לצד מפקח הבנקים פועלים שתי ועדות המייעצות לנגיד ולמפקח בנושאי הבנקים. תפקידיו של המפקח הם לפקח על תאגידי בנקים והסדרת שוק הבנקאות. כמו כן, מטרות המפקח הינם לשמור על יציבות התאגידים, על ניהול תקין ועל ישירות והגינות בין הבנקים ללקוחותיהם.

הרשות לניירות ערך

הרשות לניירות ערך ממונה על התנהלות התקינה בשוק הכספים במדינת ישראל. במסגרת תפקידה מטרותיה של הרשות הינן שמירה על הצרכן, שיפור שוק הכספים וההון, הגדלת היקף השחקנים בשוק תוך שקיפות. שר האוצר הוא זה שממנה את יושב ראש הרשות ואת חבריה, כשיושב הראש ממונה לתקופה של חמש שנים. הרשות פועלת במימון אגרות המוטלות על השחקנים בשוק הכספים במדינת ישראל, אגרות אלו מוטלות באישור שר האוצר וועדת הכספים.

אגף שוק ההון, הביטוח והחיסכון

אגף שוק ההון, הביטחון והחיסכון הינו רשות עצמאית במשרד האוצר העוסק בהשגחה של כל עסקי הביטוח בישראל. תפקידי הרשות הינה לדאוג לסדר ופיקוח תכניות החיסכון, קרנות הפנסיה וקופות הגמל תוך קביעת תכנית אשר תביא לעידוד החיסכון והתאמתו לצרכי המשק והציבור. לאגף זה מטרות יציבות כספית, הגנת הצרכן, קידום התחרות בענף הביטוח ושכלול שוק הכספים. מפקח אגף זה ממונה לתקופה שאינה קבועה על ידי שר האוצר, האגף ממומן מתקציבי המדינה.

הרשות להגבלים עסקיים

רשות זו הינה ממשלתית אשר הוקמה בשנת 1994. רשות זו ממונה על קידום התחרות במשק של ישראל תוך שמירה על עקרונות התחרותיות. שר התעשייה המסחר והתעסוקה הוא זה שממנה את ראש הרשות לתקופה שאינה קבועה. מטרות הרשות הן לפקח על סיכומים קושרים בין גופים ואנשי עסקים,  תחום המונופולים, תחום המיזוגים ובנוסף פועלת נגד קיום של קרטלים. תקציב המדינה הוא זה שמממן את הרשות.

מודלים לפיקוח על שווקים פיננסיים

   מודל מבני

מודל זה מאפיין את הגישה המסורתית לביקורת על שוק הכספים וההון. גישה זו מאפשרת להזדהות עם הגוף המפוקח. בזמנים בהם הייתה הפרדה מבנית בין פעילות הבנקים, חברות הביטוח וגופים הפועלים בשוק ההון גישה זו הייתה הנפוצה ביותר בעולם. גישה זו נזנחה במהלך שנות התשעים עם התפתחות המדינות. כתוצאה ממיזוג הפעילות של הגופים הפיננסיים בשל מתן התרים לגופים מסוימים לעסוק בתחומים חדשים ולהרחיב פעילותם. מודל זה גרם לקושי בפיקוח על שוק הכספים וההון. מדינות שעדיין משתמשות במודל זה נתקלות באתגר שהוא פיתוח שיתוף פעולה יעיל בין מפקחים שונים וזאת על מנת להביא לכך שהמידע הרלוונטי יוכל לעבור בין רשויות הפיקוח השונות. בישראל מודל הפיקוח המבני הוא הנהוג.

מודל פונקציונאלי

מודל זה של פיקוח מטיל את הסמכויות בידי המפקחים השונים על פי סוג המוצר הפיננסי המפוקח לדוגמה, מניה, ביטוח, פיקדון ועוד. במודל זה אין תלות בזהות הגוף המספק את המוצר הפיננסי. המפקח מפתח כללים שונים למוצרים שונים וכך גוף אחד יכול להיות כפוף למספר מסגרות פיקוח בהתאמה למוצרי השיווק שלו.

כל עוד יהיה שיתוף פעולה בין רשויות הפיקוח מודל זה יהיה יעיל. שיתוף פעולה זה יבוא לידי ביטוי במניעת מצבים בו יהיו תחומים שאינם יפקחו על ידי אף רשות ומניעת מקרים של כפיפות להוראות פיקוח סותרות. כלומר, מודל זה יוצר בעיות רבות של פיקוח, חוסר בשיתוף פעולה במקרי משבר כלכלי, סתירה של הוראות פיקוח כל זה מביא לעלויות מנהליות גבוהות.

כמו כן, ישנם מספר יתרונות במודל זה והם היכולת להתמקד בפיקוח מבחינת היעדים והשפעה על הסדרה.

 מבנה רשויות הפיקוח

בישראל פועלות כיום ארבעה רשויות פיקוח בשוק הכספים וההון: המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, הממונה על ההגבלים העסקיים והרשות לניירות הערך.

הפיקוח על שוק הכספים וההון במדינת ישראל עוקב עדיין אחר המודל המבני, עם מספר מאפיינים של המודל הפונקציונאלי.

מכיוון שכל רשות הוקמה במועד אחר ומתוך צורך אחר, הרי שכל רשות מתמקדת בעניינים שונים ופועלת לשם מטרות שונות בפיקוח על השוק.

ניתן לראות שכל רשות שונה מהשנייה באופיין, במשאבים העומדים לרשותן, בחומרת הפיקוח ובמטרות העומדות מאחורי כל אחת מהרשויות.

במדינת ישראל ישנו בית משפט העוסק בענייניים כלכליים ובו שופטים המתמחים בנירות ערך ובדיני חברות. מטרת בית משפט זה הינה ליצור פסקה חופפת ושווה אשר תביא לצמצום חוסר הוודאות המשפטים בנושא שוק הכספים וההון. כמו כן, היא תחזק הרגלי התנהגות תקינות אצל השחקנים בשוק. אף על פי שבית משפט זה אינו רשות פיקוח רשמית, פסיקתו תביא להשלכות חיוביות על הפיקוח במדינת ישראל.

המטרה העיקרית בסופו של דבר היא לשמור על יציבות השוק הפיננסי , לשמור זכויות הציבור בפעילות השוטפת של הגופים הפיננסיים הגדולים , לפקח על הפעילות השוטפת וההשקעות של הגופים השונים לפי המדיניות בהתאם לרשויות הפיקוח .

 

 

פרופסור זיו רייך - שוק ההון
בסיס החומר שהועבר בשלב זה 70%
כל הזכויות שמורות - פרופסור זיו רייך רואה חשבון